תוֹכֶן

• לדרוך
• שיטה 1 מתוך 3: זיהוי הבדלים בסיסיים
• שיטה 2 מתוך 3: הבנת אותות חברתיים
• שיטה 3 מתוך 3: זיהוי ההבדלים בשפה

עבור עיניים ואוזניים מערביות, זה יכול להיות קשה להבדיל בין אנשים ותרבויות יפניים וסינים. עם זאת, עבור אסיה השניים שונים באותה מידה כמו התרבות האמריקאית והרוסית. ברגע שאתה מזהה את ההבדלים הבסיסיים, קל יותר להבחין בין השניים. הבנת מעט בשפות ובמאפיינים חברתיים של כל תרבות יכולה לעזור לך להבין טוב יותר את ההבדלים העמוקים בין שתי תרבויות אסיה.

לדרוך

שיטה 1 מתוך 3: זיהוי הבדלים בסיסיים

1. שימו לב להבדלי הערך המוטלים על נימוס והרמוניה חברתית. בעוד ששתי התרבויות מנומסות יחסית לרוב התרבויות המערביות, היפנים שמים דגש הרבה יותר על נימוסים והיררכיה חברתית מאשר על הסינים. בחברה היפנית לעולם לא תתקשר באופן לא פורמלי או משפחתי עם מישהו מבוגר ממך או עם מישהו בדרגה חברתית גבוהה יותר.
   • בעוד שגם הסינים וגם היפנים רשמיים יותר עם אנשים מבוגרים, היפנים רשמיים עוד יותר עם אנשים שגילם רק שנה-שנתיים. לדוגמא, אם היית בשנת הלימודים הראשונה שלך באוניברסיטה יפנית, היית מנומס ורשמי עם סטודנטים אחרים שנמצאים בשנה ב '.
   • היפנים שומרים על רמות גבוהות של משמעת עצמית ועיצוב פנים בפומבי. לעתים רחוקות תראו את היפנים מתווכחים או מביעים את כעסם ברבים זה כלפי זה, בעוד שלסינים אין בהכרח בעיה עם זה.
2. למד להכיר את התפשטות העולם בתרבות הפופולרית היפנית. אמנם הסינים אינם מונעים במיוחד לנצל את התרבות הפופולרית שלהם, אך התרבות הפופולרית היפנית היא מצרך גלובלי. ספרי קומיקס של מנגה, אנימה ואופנת רחוב הראג'וקו ידועים למדי בתרבויות המערב.
   • ההבדל בתרבות הפופולרית נובע במידה רבה מההבדל בין ממשלות שתי המדינות. בסין יש ממשלה וכלכלה קומוניסטית, מה שהופך אותה לחברה הרבה פחות מוכוונת צרכנים. לעומת זאת, ביפן יש מערכת קפיטליסטית משגשגת העונה על רצונם של אזרחיה לקבל מידע ולהתארח.
   • סרטים ומוסיקה סיניים מתמלאים לעתים קרובות בתעמולה ממשלתית ובאג'נדה פוליטית חזקה, כלומר הם אינם פופולריים במיוחד מחוץ למדינה.
3. שקול את תפקידה של הדת בחיי היומיום. מכיוון שסין היא מדינה קומוניסטית, רוב הסינים מקפידים על אתאיזם. אנשים דתיים בסין לרוב נרדפים, כך שטקסים וכינוסים דתיים מתקיימים בדרך כלל באופן פרטי. אנשים יפנים נוטים להיות הרבה יותר דתיים, עם מערכות אמונה בודהיסטיות וגם שינטו.
   • מקדשים יפניים וגנים מקודשים ממוקמים ברחבי הארץ, וטקסים פורמליים משוכללים הם מקומות ציבוריים.
   • יפנים רבים לומדים גם בכנסיות נוצריות, נוהג הרבה פחות נפוץ בסין.
4. הבן את ההבדלים הגדולים בגיאוגרפיה ובדמוגרפיה. סין קטנה מעט יותר מארצות הברית, ואילו יפן קטנה מעט יותר ממדינת קליפורניה. ההבדל בשטח האדמה פירושו כי יפן עירונית הרבה יותר מסין. אנשים סינים עובדים בעיקר בחקלאות וייצור תעשייתי, בעוד שרוב היפנים עובדים בשירותים.
   • בשל גודלה של סין, קשה לדבר על תרבות סינית כללית. לאזורים שונים בסין יש מנהגים, מסורות ואמונות משלהם. סין מגוונת יותר ואילו יפן הומוגנית יותר.
   • כאי, יפן נותרה מבודדת יחסית מהשפעות חיצוניות לאורך ההיסטוריה שלה. זה מייחד את התרבות היפנית בהשוואה לרבות אחרות. לעומת זאת, סוחרים סינים נחשפו זה מכבר לתרבויות ולאומים רבים ושונים והטמיעו סגנונות, אמונות ומנהגים שונים.
5. להבדיל בין אוכל סיני לאוכל יפני. היפנים לעיתים קרובות אוכלים הרבה מאכלים טריים וגולמיים, במיוחד פירות ים, ואילו הסינים נוטים יותר לאפות דברים. בעוד שאורז ואטריות בולטים בתזונה סינית ויפנית, הם מוכנים בצורה שונה מאוד ובעלי פרופילי טעם שונים.
   • אורז בסין בדרך כלל מטוגן ומעורבב עם ירקות, ביצים ורוטב. אורז יפני הוא לעתים קרובות אורז דביק. בעוד שאורז יכול לשמש בסיס לארוחה סינית, הוא נאכל יותר בתור תוספת ביפן.
   • ירקות טריים יפניים הם בדרך כלל מאודים ומוגשים בנפרד, ואילו ירקות סיניים מטוגנים בדרך כלל ומעורבבים עם הבשר.

   עֵצָה: בעוד ששתי התרבויות אוכלות עם מקלות אכילה, הסגנון מעט שונה. למקלות האכילה היפניים קצוות מעוגלים והם בדרך כלל קצרים ממקלות האכילה הסיניות.

   
   

שיטה 2 מתוך 3: הבנת אותות חברתיים

1. שימו לב לקשת שתלווה לברכה. גם הסינים וגם היפנים נוטים להשתחוות כשהם מברכים אנשים לראשונה. עם זאת, היפנים מחמירים הרבה יותר בנושא זה, עם פרוטוקולים שלמים המבוססים על הבדל הגיל והגיל של האדם שאתה מברך עליו.
   • בסין, קשת מוחלפת בדרך כלל בלחיצת יד מערבית, אלא אם כן אתה מברך קשיש. סינים יכולים להנהן בראשיהם כדי להראות כבוד תוך לחיצת יד. ביפן, לעומת זאת, הנהון קצר של הראש ייחשב לגס רוח אלא אם כן מברך חבר קרוב בערך בן אותו גיל.
2. הקשיבו לעוצמת הקולות של אנשים בזמן שהם מדברים. היפנים בדרך כלל שקטים בציבור. בתחבורה הציבורית, היפנים מכבים לעתים קרובות את הצלצולים בטלפונים שלהם ונוטים לא לנהל שיחות. כשאנשים מדברים בפומבי, זה בטונים מהוסים.
   • לעומת זאת, לסינים אין שום איסור תרבותי לדבר או להשתמש בטלפון בקול רם במקומות ציבוריים. אז אם אתה רואה קבוצה של אנשים אסייתים צוחקים ומדברים בקול רם, הם יותר סינים מאשר יפנים.

   עֵצָה:' ייתכן שנפח אינו המדד הטוב ביותר של לאום כשמאזינים למישהו במדינה מערבית. תלוי כמה זמן הם גרים שם, יתכן שהם אימצו את המנהגים המקומיים.

   
   
3. שימו לב למחוות ולתקשורת לא מילולית. התרבות הסינית והיפנית מסתמכות במידה רבה על תקשורת לא מילולית. במיוחד יפן שמה דגש רב יותר על היררכיות חברתיות קפדניות. ניתן להבחין בין תרבויות יפניות וסיניות על ידי התבוננות באנשים קרובים כאשר הם מדברים זה עם זה וכמה שפת גופם מכבדת וכנועה.
   • לדוגמא: בסין, שתיקה נתפסת לרוב כהסכם לעשות משהו. אם האדם לא מסכים, הוא או היא נוטים יותר לדבר סביב השלילי ולהדגיש את הדמיון לפני שיגידו לך מה הוא מעדיף לעשות.
   • מכיוון שהשפה הסינית היא טונאלית, הסינים אינם יכולים לסמוך על קולם כדי להעביר את משמעותם. זה הופך את המחוות ואת שפת הגוף להרבה יותר חשובה ממה שהיו במקומות אחרים.
   • עבור היפנים, תקשורת לא מילולית היא יותר סימן של כבוד ואדיבות. עומק הקשת שלך והמרחק שיש לך ממישהו כשאתה מדבר, כל אלה מעידים על הקשר שלהם אליך.

שיטה 3 מתוך 3: זיהוי ההבדלים בשפה

1. התבונן בתווים יפניים בקטע טקסט. בעוד ששפות הכתיבה הסינית וגם היפנית משתמשות בתווים סיניים (המכונה hànzì בסינית ו קאנג'י ביפנית), יפנית משתמשת גם בכתב פונטי היראגנה חַם. כשרואים דמויות היראגנה בקטע טקסט, אתה מסתכל על משהו יפני.
   • דמויות היראגנה מעוקלות וקלילות, וחלקן למעשה די חמודות. בדרך כלל קל מאוד להבדיל אותם מלבד הקאנג'י הזוויתי והמורכב. דמות אחת, במיוחד, לחפש היא の.זה נפוץ יחסית ואינו דומה לשום דבר בכתב הסיני. אם אתה רואה את השלט הזה, אתה יכול להיות בטוח שאתה מסתכל על משהו יפני.
   • ליפנים יש כתב זוויתי יותר, קטאקנה, המשמש למילות הלוואה המתועתקות משפה אחרת, כגון אנגלית.

   עֵצָה: למרות שניתן לכתוב יפנית בשלוש דרכים שונות, יש רק שפה יפנית אחת. לעומת זאת, בסינית יש רק סקריפט אחד, אך ישנן שפות רבות ושונות המשתמשות באותו כתב (בדיוק כמו שישנן שפות רבות המשתמשות באלף-בית הלטיני).

   
   
2. צפה לשינויים בגובה הצליל כאשר אדם מדבר. כל השפות הסיניות הן שפות טונאליות, כלומר העלייה או הירידה בטון קולו של האדם משנה מילה אחר מילה. בסינית מדוברת יש לעתים קרובות משהו שר באוזניים המערביות.
   • לעומת זאת, יפנית היא שפה מונוטונית יחסית. דוברי יפנית יכולים לווסת את גוון קולם כדי להביע רגש או כוונה, כפי שהיית עושה באנגלית אם היית מעלה את הטון בסוף משפט כדי להצביע על שאלה.
3. שימו לב לתנועות. בשפה היפנית יש רק חמישה תנועות (פחות מאנגלית) וכמאה הברות שונות שניתן לסדר בצורה מוגבלת. אם אתה שומע מעט צלילי תנועה או וריאציות בין מילים, אתה כנראה מקשיב לאדם יפני.
   • לעומת זאת, לסינית יש תנועות מרובות, תלוי במיקום של תנועה במילה ובטון בו היא נאמרת. אם אתה שומע הרבה וריאציות בצלילי התנועה, אתה כנראה מקשיב למישהו שמדבר סינית.
4. שימו לב לסוף של מילה. מילים סיניות יכולות להסתיים בכל אות, ומילים סיניות רבות מסתיימות בעיצורים. מילה יפנית, לעומת זאת, יכולה להסתיים רק בתנועה או באות "n".
   • אם אתה מקשיב למישהו מדבר בקול מונוטוני יחסית וכל המילים מסתיימות בתנועה, אתה יכול להיות די בטוח שהוא דובר יפנית.
5. קבע את לאום האדם על סמך שמו. ישנם הרבה יותר שמות משפחה יפניים מאשר ישנם שמות משפחה סיניים. שם משפחה יפני יכול להיות באורך של שתיים או שלוש הברות וכמעט תמיד מסתיים בתנועה. לעומת זאת שם משפחה סיני הוא בדרך כלל רק הברה אחת ומסתיים בעיצור.
   • זכור, אם מישהו נולד במדינה מערבית, הוא או היא יכולים לקבל שם פרטי משותף באותה מדינה, במקום שם יפני או סיני מסורתי. יתכן שתוכל עדיין לקבוע את לאומיותו על ידי התבוננות בשם המשפחה של האדם.